ד"ר חנה השקס רצתה לכתוב על הבשורה של חיבור על בסיס אמונה בעולם מערבי-ליברלי, ואז הגיע ה-7 באוקטובר. בפרק הזה שוחחנו עם השקס על הטעם שהיא עדיין רואה במפגשים הבין-דתיים ועל הדרכים להתגבר על פערי חזון משמעותיים. בעיקר ניסינו להבין באיזה אופן השבתו של אלוהים לשיח המוסרי עשויה לסייע באתגרים הקשים שבפתחנו. מקווים שתהנו.

הראיון התקיים בעקבות המאמר "מפגש באוהל אברהם" שהתפרסם בגיליון 40 של 'השילוח'.

עשוי מנוי להשילוח!

https://hashiloach.org.il/subscription/

בשבועות האחרונים צף ועולה דיון פנים ימני: האם יש להמשיך בנחישות במהלכי התיקון שנתפסים כמוצדקים וראויים (רפורמה משפטית, פיטורי יועמ"שית, פיטורי ראש השב"כ), או שמא, לאור החשש משבירת הכלים, ולאור האיומים משמאל על הנכונות לשבור את הכלים, ראוי שהימין ינהג באחריות ויתקפל? יש מי שאומרים שזו התנהלות אחראית, יש מי שאומרים שזו התנהלות תבוסתנית. גם אנחנו מצאנו את עצמנו מתלבטים.

לידידנו אלון שלו יש עמדה ברורה בעניין (שנוסחה גם לאחרונה במוסף שבת של מקור ראשון, במאמר שכותרתו "ההתעקשות על הרפורמה המשפטית היא המקבילה המודרנית לנביאי שקר"), ואנחנו החלטנו להזמינו לשיחה כדי לשמוע וכדי לאתגר.

הלאה בנחישות אל התיקון, או אחורה כדי להיערך מחדש, ולתקן ביום אחר?

נדמה שהמתיחות סביב מערכת המשפט בפרט ושיטת המשטר הישראלית בכלל – כאן כדי להישאר. הפעם ישבנו לשוחח עם עו"ד יחיאל אורן-הרוש בעקבות מאמרו "הרפורמה המשפטית: כתב הגנה" וניסינו להבין: מדוע לדעתו שימורה של ישראל מדינה דמוקרטית-ליברלית אינה קשורה בסמכויותיו הנוכחיות של בג"ץ? מדוע טיעון "עריצות הממשלה" של מתנגדי הרפורמה אינו משכנע דיו? ובאיזה אופן דעתו על הרפורמה בכל זאת השתנתה מאז שפרצה מחאת הנגד?

המאמר: https://hashiloach.org.il/the-case-for-the-judicial-reform/

שיחה עם ד"ר יואב שורק, לשעבר העורך הראשי של השילוח, על ספרו החדש, "מפרשבורג לירושלים: הרב גלאזנר, האורתודוקסיה ההונגרית והציונות", שעוסק בדמותו של הרב משה שמואל גלאזנר, שהוביל מהפכה ציונית בטרנסילבניה שאחרי מלחמת העולם הראשונה.

הספר: https://www.shazar.org.il/product/%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D/

כיצד נולדים רעיונות מדיניים חדשים? באיזה אופן משפיע הציבור על מקבלי ההחלטות? באיזה אופן יכול הציבור לקחת חלק במימוש שאיפותיו החברתיות? בעיני עדי ארבל, מנהל הפורום לחברה אזרחית, התשובה לכך טמונה בארגוני החברה האזרחית.

לכבוד יום הNGO הבינלאומי, שוחחנו עמו כדי להבין מדוע החברה האזרחית חשובה כל כך בחברה ששואפת לחרות? מה ההבדל (אם ישנו) בין ארגוני סנגור לבין ארגוני שירות? כיצד מתמודדים עם התערבות של גורמים חיצוניים בעלי עוצמה כלכלית במדיניות הפנימית של ישראל? והאם ראוי לתת לבעל המאה יתרון בהשפעה על המדיניות הציבורית?

קישור למאמרו של עדי "הדרך לחירות עוברת בחברה האזרחית", גיליון 28: https://hashiloach.org.il/the-road-to-freedom-passes-through-civil-society/

כיצד התחלף הזרם המרכזי בשמאל הישראלי מהמפא"יניקיות הלוחמת של קום המדינה, למר"ציות הסולדת מלחימה של שנות השבעים ואילך? ומה קרה בשנים האחרונות, שבהן שב השמאל הישראלי לאמץ את הגנרלים, הכוחניות והלאום? שיחה עם אהוד פירר על שני מאמריו, אחד שפורסם בגיליון 9, ושני שיראה אור בגיליון 40 הקרוב. הספקנו גם לדון מעט בספרו החדש של פירר, "כחיות הנוהמות ביער", ועל הקשר שלו למהלך המפותח בשני המאמרים.

עלייתם ונפילתם של הבנים הקורדים: https://hashiloach.org.il/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/

"כחיות הנוהמות ביער", ספרו החדש של אהוד: https://www.e-vrit.co.il/Product/33995/%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8?srsltid=AfmBOooXkg3UTZMesCEn3Uqk6cR8VyHnF2Xi0Y6obGVUPS05AENCf7RJ

לכבוד סיעור הכתיבה השנתי שלנו (הגישו מועמדות בקישור שמופיע כאן

למטה!), שיוקדש השנה לכתיבה בנושא מדיניות ציבורית, התיישבנו לשיחה עם ד"ר

שגיא ברמק, העורך הראשי של השילוח, וחשבנו יחד: מהי מדיניות ציבורית שמרנית? מה

מבדיל אותה ממדיניות ליברלית או, להבדיל, פרוגרסיבית, ומדוע הנושא הזה חשוב דווקא

עכשיו, בצוק העיתים? נעזרנו בשלושה מאמרי מדיניות קלאסיים שפורסמו אצלנו בכתב העת,

מאת פרידיך האייק, ישראל קירזנר וצ'ארלס מאריי, שכל אחד מהם הוא קריאה מומלצת במיוחד.

הגשת מועמדות לסיעור הכתיבה: https://hashiloach.org.il/siur25

המאמר של האייק: https://hashiloach.org.il/the-use-of-knowledge-in-society/

המאמר של ישראל קירזנר: https://hashiloach.org.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%96%d7%9e%d7%95%d7%aa/

במאה ה-19 מהפכת הקיטור הפכה את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם. מהפכת החשמל והתיעוש הפכה את ארה"ב לענק חסר מתחרים במאה ה-20. הבינה המלאכותית תקבע אילו מדינות יובילו את העולם במאה ה-21. השאלה היחידה היא מי יהיו המדינות שיצליחו לרתום אותה ראשונות. שיחה עם אופיר זיגלמן, מנהל בכיר בחברת טכנולוגיה בינלאומית מובילה, על מירוץ החימוש של המאה ה-21, ועל מה ישראל צריכה לעשות כדי לא לאבד את מקומה כמעצמה טכנולוגית.

המאמר של אופיר פורסם בגיליון 39 ויעלה לאתר בקרוב.

עדיין לא מנויים לכתב העת? עשו מנוי כאן: https://hashiloach.org.il/subscription/

00:00 – פתיחה

02:16 – התפתחות הבינה המלאכותית משנות ה-50 ועד היום

09:14 – האם מבחן טיורינג פוצח?

11:13 – בינה מלאכותית צרה ובינה מלאכותית כללית

13:08 – בינה מלאכותית כמחוללת של עוצמה לאומית

19:00 – בינה מלאכותית כמחוללת של עוצמה צבאית

20:00 – הבינה המלאכותית היא תבנית נוף מולדתה?

22:55 – בינה מלאכותית צבאית בסייבר

25:00 – בינה מלאכותית באסטרטגיה צבאית

28:10 – נשקים אוטונומיים

29:20 – הנרי קיסינג'ר: למה הבינה המלאכותית כל כך הטרידה אותו?

36:35 – נשקים אוטונומיים

41:30 – מרוץ החימוש של המאה ה-21

44:47 – מי המדינות שמובילות במרוץ?

49:50 – הצורך האדיר באנרגיה

52:22 – בינה מלאכותית ומשבר האקלים

54:00 – אנרגיית גרעין

56:05 – איפה ישראל במרוץ לבינה המלאכותית?

01:07:18 – מאומת סטארפ אפ למעצמת בינה מלאכותית