בפרק זה אני צולל אל תוך עולם הקסם של הסדרה "בייבי ריינר" (אייל הקט) ומנתח כמה היבטים מרתקים:

• האם משנה אם הסדרה מבוססת על סיפור אמיתי?
• מהו הקשר בין המסך למציאות?
• מהן הדמויות שעומדות במרכז הסיפור, ומהן ההתמודדויות שלהן?
• כמה אומץ צריך כדי לחשוף טראומות ופגמים בצורה כל כך נוקבת וכנה?

הצטרפו אליי לארוחה הזאת, ובא נדבר על זה כי זה לא לעיכול.

האזנה נעימה! וחבריאות

"בפרק הזה של "מנו אוכל סרטים (וסדרות)" הבאתי לשולחן את "טד לאסו", הסדרה המצליחה ביותר של אפל טיוי.

זו סדרה שאני מאוד אוהב, בגלל ההומור, בעיקר בגלל הדמויות הצבעוניות שלה.

אבל אני גם לוקח את הזמן לחשוב על האסתטיקה המוקפדת שלה, להמליץ על סדרות אחרות מאותה פלטפורמה כמו "shrinking" ו"the big prize door", ואני מדבר על קונפורמיזם בלי לדבר על קונפורמיזם.

וכרגיל אני מדבר גם על התחושות האישיות אחרי הארוחה הזאת.

זו באמת מנה שאני ממליץ עליה, לפחות כדי לצחוק קצת ולברוח ממציאות שהולכת וחומצת.

בפרק הזה של "מנו אוכלת סרטים וסדרות" יצאתי מהתסריט כדי לדבר על אליפות העולם בכדורגל - קטאר 2022.
איך לא לדבר על גביע העולם אם זו הייתה הדרמה המושלמת? עם הגיבור האידיאלי?
אני מתמקד בתשוקה ובאמונה שבכדורגל ואמנויות אחרות, על הדמות הראשית ליונל מסי וכיצד ההישג הזה עורר תחושה של קבלה לאמונות אחרות ואופטימיות.
בנוסף, אדבר על התרבות הפופולרית, שינוי הרגלים ועל השיגים קולקטיבים.

מצד אחד יש לנו את אבי נשר, שהוא הקולנוען ישראלי.

מצד שני יש את עצמי, אדם פשוט מנסה ליצור אמנות כלשהי.

בפרק הזה אני רוצה לדבר על החוויה המגניבה שהייתה לי לאחרונה, להשתתף  בתור ניצב מיוחד(ביט) בסרט שצולם לפני כמה חודשים ושיוצג שנה הבאה (אני מקווה).

אני מדבר גם על 2 הסרטים הראשונים של אבי (הלהקה ודיזנגוף 99) , על הקשר שלי עם התרבות ישראלית, ואפילו על ציונות, או ניו ציונית. ככה זה יצא.

גיל אלקבץ היה אמן יוצא דופן.

מאייר ואנימטור. צנוע ונדיב.

יצירתי ומינימליסטי. מצחיק ומקסים.

מבין האנימטורים הבודדים שידעו לסחוט את המיץ מהמדיום חזותי.

זכיתי בלהפגש איתו באופן אישי בפסטיבל קולנוע דרום 2010, וראינתי אותו בשביל עבודת הסמינר שלי. דיברנו על המשאבים היצירתיים שלו, וכיצד ניגש בתהליך יצירתי, ועל איך הוא שובר קונבציות על ידי צמצום פרטים.

אני ממליץ להתענג מהאירוים באינסטגרם או פייסבוק, ואת הסרטונים ביוטיוב.

https://www.instagram.com/gil_alkabetz/

https://www.youtube.com/channel/UCRRE0cPcMsaECUXVwF9D68w

זה הסרט האהוב עלי. אם זה היה אוכל, אז זה חומוס ארגנטינאי משובח.

מלא סימליות, מלא מטאפורות, עלילה כיפית, כתיבה מושלמת.

אם זה סרט לא טעים אני מחזיר לכם את הכסף. 

הסרט הזה הוא, מבחינתי, סעודה שלמה. קשה לאיכול, אבל מאוד תזונתי ומספק.

כן... ככה זה כשצורכים סרטי אנימציה סטופמושן.

יצאה העונה שלישית ואחרונה של הסידרה של ריקי ג'רווייס, ולא יכולתי להתאפק.

אכלתי את כל העונה ברצף. מה לעשות? אני אוהב הומור חכם ורגיש.